#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רמז. מה הן השיטות ומה נפסק ומדוע 1) אמר לחבירו אם אמכור הקרקע אמכור לך ועשו קנין והלך ומכר לאחר 2) אמר לחבירו אם אמכור הקרקע אמכור לך במאה זוז והלך ומכר לאחר במאה ועשרים? 	1) לרב יוסף קנה הראשון. לאביי ולהלכה השני קנה דהא לא פסק ראשון דמים ולא סמך דעתיה אקנין דסבר אם ירצה לחזור ירבה עליו בדמים.<br>2) לרב כהנא קנה הראשון. לרב יעקב מנהר פקוד ולהלכה השני קנה דזוזי אנסוהו דזה שנתן לו מאה ועשרים אנסו למכרה וכל כמה שלא יתנו לו כל כך לא היה בדעתו למכרה.	עבודה זרה עב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רמח. האם ניצוק חיבור ולמאי נפק""מ 1) לטומאה 2) לטהרה 3) ליין נסך 4) ולעיל גבי מלתא דרב הונא דגרגותני הקשתה הגמ' ש""מ ניצוק חבור. כיצד מתפרשת הקושיה? "	"1) אינו חיבור, אם משקין תלושים הם ונגע טמא בתחתון העליון טהור.<br>2) אינו חיבור, גממית שאין בה ארבעים סאה וניצוק מחבר לה מקוה שלם אינו חיבור והטובל בגממית לא עלתה לו טבילה <sup>קלט</sup>.<br>3) לרב הונא ורב חסדא חיבור, שהמערה מכלי כשר ליין נסך נאסר אף מה שבכלי העליון דרך ניצוק. וכן פסק רש""י אבל ר""ת (בתוד""ה א""ל ר""ח) פסק שניצוק אינו חבור שכן סברו רב ששת דבתראה הוא וכן מר זוטרא וסתמא דגמ' בכמה מקומות. 4) ר""ת לשיטתו שסובר שניצוק אינו חיבור פירש דרב הונא הדר ביה ממה שאמר בסוגיין <sup>קמ</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קלט.  והר""ן כתב א""נ לענין השקה שאם עשה למשקי ם טמאים השקה למקוה בדרך ניצוק אינו מועיל לטהרם בזה.
<br>קמ.  והר""ן לשיטתו שסובר ניצוק חיבור פירש שהקשו מה קמ""ל הא אמרה רב הונא חדא זימנא דניצוק חיבור.</span>"	עבודה זרה עב. - עב: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רמט. למדנו במשנה שאם נטל את המשפך ומדד לתוך צלוחיתו של עובד כוכבים וחזר ומדד לתוך צלוחיתו של ישראל אם יש בו עכבת יין אסור. והרי לא ניגבו את המשפך וגם בלא עכבת יין אסור? 	"כתבו התוס' (ד""ה אם) שר""ת תירץ דרק משפך של חרס בלא ניגוב אסור והכא מיירי במשפך של עץ, ושוב חזר בו ר""ת ופירש דגם משפך של עץ בעי ניגוב אם הוא מיוחד לתשמישו<br>של עובד כוכבים דבלע טפי והכא מיירי שהמשפך של ישראל ולכך לא בעי ניגוב דלפי שעה לא גזרו בו<br>רבנן ומשו""ה נקט דוקא שיש בו עכבת יין <sup>קמא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קמא.  והר""ן תירץ דבלא ניגוב היין אסור רק בשתיה אבל משום עכבת היין נאסר גם בהנאה והרמב""ן תירץ דמשפך לא מנוגב לא אוסר אפילו בשתיה כי זה כלי שלא מכניסו לקיום וכבר התייבש .</span>"	עבודה זרה תוס' עב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רנ. כלי עם יין כשר ונטל עובד כוכבים את הכלי ושפך מן היין לחוץ ולא נגע ביין, מה דין היין שבחוץ ושבכלי ומדוע? 	"רב ששת אמר שכחו של עובד כוכבים אסור מדרבנן, מה שיצא לחוץ גזרו בו רבנן אבל מה שנשאר בכלי לא גזרו בו רבנן וכתבו רש""י (ד""ה דגואי) והתוס' (ד""ה כחו) שכן ההלכה <sup>קמב</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קמב.  וכתב הר""ן דלפי""ז נצטרך לומר דקל הוא שהקלו חכמים בכחו של עובד כוכבי ם שלא יאסור מה שנשאר בחבית משום ניצוק אע""ג דקיי""ל דניצוק חבור. אבל הראב""ד כתב דלא קי""ל כרב ששת דלמדחייה לדרב הונא איתמר וכיון דקי""ל כרב הונא דאמר ניצוק חבור, אפי' החבית נמי מיתסר בניצוק.</span>"	עבודה זרה עב:		
